נוטריונים - ההבדל הדק בין ישראל לחו"ל

על אף שקיימת חפיפה בין השירותים הניתנים ע"י נוטריון בארץ ובחו"ל, קיימים הבדלים מהותיים בהגדרת התפקיד ובקריטריונים המגדירים מיהו נוטריון בארץ ביחס למדינות אחרות מעבר לים


מי שיצטרך להיעזר בשירותיו של נוטריון בחו"ל, צפוי לגלות כי במדינות שונות באירופה, ובדגש על מדינות מערב אירופה, קיימת התייחסות שונה בתכלית להגדרת תפקיד הנוטריון ביחס להגדרה המוכרת לנו בארץ. במאמר הבא נעסוק בהבדלים הללו, ביתרונותיהם ובעיקר במשמעותם.

נוטריון בישראל

עד שנת 1976, כל המסמכים שהיו מיועדים לשימוש בחו"ל או בשימוש פנימי בארץ נדרשו לעבור תהליך חתימה ואישור בידי גורם מוסמך. באותה שנה, הוקמה מחלקה מיוחדת עבור אישור נוטריונים, אשר החליטה לאגד את כל נושא חתימת המסמכים תחת תפקיד אחד שמוכר לנו כיום בתור נוטריון.

הנוטריון הוא למעשה עורך דין שקיבל הסמכה נוספת במטרה לאשר, לחתום, לתרגם ולערוך מסמכים בעלי תוקף משפטי. מסמך המקבל אישור בידי נוטריון הוא מסמך שניתן להשתמש בו כראיה לכל דבר, הן בבית המשפט בארץ והן מול רשויות שונות ברחבי העולם.


נוטריון בחו"ל

כפי שכבר רמזנו, הגדרת תפקיד הנוטריון שונה בתכלית בין מה שמקובל בארץ לבין מה שנהוג בחו"ל. בעוד שבארץ נוטריון מוכרח להיות עורך דין, אך לא להיפך, בחו"ל קיימת ברוב המקרים הפרדה ברורה בין שני המקצועות, כאשר המכנה המשותף היחידי ביניהם הוא ההשכלה המשפטית שנדרשת בשני התחומים, אך לא בהכרח.

בארה"ב לדוגמא, נוטריון לא מוכרח להיות אדם בעל השכלה בעריכת דין, אלא מספיק שיעבור קורס מקצועי קצר כדי לזכות בתואר הזה. מתוקף ההפרדה המוחלטת בין שני המקצועות, במערב אירופה לדוגמא ניתן לראות לשכות נפרדות לעורכי דין ולנוטריונים, כאשר למעשה אין חפיפה בין השניים.

הפערים בין המקצועות מאפשרים לנוטריונים בחו"ל להתארגן באגודות מקצועיות, כאשר בארץ, מאחר והנוטריונים הם גם עורכי דין, לא קיימת התאגדות נפרדת עבור המקצוע הזה בפרט. מאחורי ההפרדה הזו עומד רציונל ברור- נוטריון מתוקף תפקידו נדרש להיות ניטראלי ככל האפשר. כל ההשקפה באשר לתפקידו של הנוטריון שונה בחו"ל, כאמור בעיקר במערב אירופה, היות והם מאמינים שלנוטריון אין לקוחות, כפי שמקובל לראות בארץ, אלא לקוחו היחידי של הנוטריון הוא החוק, עליו הוא אמור לשאוף להגן. לכן, בחו"ל לא סביר לראות את התופעה הנפוצה בארץ, שבה הנוטריון, שהוא גם עורך דין, מזדהה עם הלקוח או מייעץ לו.


ההבדלים בהגדרת התפקיד

הבדל מהותי נוסף בין תפקידו של הנוטריון בארץ לתפקידו בחו"ל נוגע גם להגדרת התפקיד עצמו. בחו"ל למשל, תפקידו של הנוטריון, מתוקף היותו מקצוע נפרד, רחב משמעותית ביחס לתפקידו בארץ. נוטריונים בחו"ל נוטים לעסוק יותר בכל הקשור לעסקי נדל"ן, גביית חובות, צוואות ועוד. בארץ לעומת זאת, מעט מאוד תמרון, אם בכלל, ניתן לנוטריון, שהגדרת תפקידו מעוגנת בצורה מאוד מדוייקת בחוק והוא אינו רשאי לחרוג ממנה או להעניק לה את פרשנותה האישית.

לא רק כאן מסתיימים ההבדלים בין נוטריון ישראלי לבין נוטריון בחו"ל, שכן גם משימת תרגום המסמכים הפכה למקצוע נפרד, שלא קיים קשר בינו לבין תפקידי הנוטריון. נסביר: בחו"ל, אין דבר כזה נוטריון ספרדית או נוטריון לאנגלית. שם, מתרגם אשר בקיא ברזי שפות נדרש לשלם אגרה, לקבל מספר מתרגם ורק אז הוא מקבל הכרה בתור מתרגם מוסמך מידי הרשות המקומית שלו. במצב כזה, כל מסמך שעובר תחת ידיו של המתרגם המוסמך מקבל תוקף משפטי בדיוק כמו מסמך המתורגם בידי נוטריון.

באופן כזה, נוצר מצב שכל איש מקצוע מתעסק אך ורק בתחום המומחיות שלו ומבצע את עבודתו ברמה הגבוהה ביותר. אמנם ניתן לצאת מנקודת הנחה כי נוטריון ספרדית או נוטריון לאנגלית הם אנשי מקצוע הבקיאים בעבודתם, אך בחו"ל לא תצטרכו להטיל בכך ספק, שכן ברור שמתרגם מוסמך הוא אדם בעל יכולות דו- לשוניות גבוהות.


נוטריונים בארץ (או לפחות הלקוחות שלהם) אוחזים ביתרון אחד משמעותי- החוק מחייב אותם לגבות תעריף זהה עבור אותם שירותים, בין אם הם נמצאים בתל אביב, במטולה או באילת.
לא כך הם פני המצב במדינות בחו"ל