נוטריונים בשירות הגלובליזציה

הגלובליזציה אילצה חברות שיצאו לשוק הבינלאומי, להתאים את עצמן לא רק מבחינה מסחרית אלא גם מבחינה משפטית לעולם שבחוץ. תרגום נוטריוני היה הפתרון עבורן


אחת הבעיות המתעוררות לעיתים קרובות במשפטים שעוסקים בסחר בינלאומי בין חברות ממדינות שונות, הוא תרגום משפטי של מסמכים הקשורים לחוק ולחוזים שנחתמו בין החברות.

למרות שעורכי דין משני צדדים מנסים לנסח חוזים כך, שהם יהיו ברורים ולא יהיה צורך בפרשנות מיוחדת בעתיד, אזי שעדיין נתקלים הצדדים, לא פעם, בבעיה לתרגם את הפרשנות.

חברות תרגום משפטי, העמיקו בשני האחרונים את העיסוק בתחום, הרבה בזכות העובדה שהסחר הבינלאומי התפתח, וכיום גם חברות בינוניות מקיימות מסחר עם חברות ממדינות זרות. לכך יש להוסיף אלמנטים נוספים שלא קשורים בהכרח לסחר בינלאומי, אלא להתנהלות במדינות זרות.


הנה מספר דוגמאות של תרגום משפטי בינלאומי, כפי שהוא בא לידי ביטוי בתחום המסחר והכלכלה:

• תרגום חוזים והסכמי עבודה- תרגום חוזי קבלנים, תרגום חוזי עובדים, תרגום עם איגודים שונים.

• תרגום כתבי יפוי כוח – תרגום שניתן לגורמים בחברה שזוכים ליפוי כוח מול גורמים רשמיים באותה מדינה.

• תרגום תעודות יושר, דרכונים ואישורי עבודה- מיועדים עבור מנהלים ועובדים שנדרשים לצאת לעבוד בחו"ל או מגיעים לעבוד בארץ.

• תרגום פטנטים- תרגום במקרה של פיתוח פטנט וייצואו לארץ זרה

• תרגום חוזי תוכנה – תרגום הסכמי הפעלת תוכנה

• תרגום תצהירים משפטיים ופסקי דין בכל התדיינות משפטית

• תרגום הסכמי זכויות יוצרים וזכויות קניין 

• תרגום תקנון לשימוש באתרי אינטרנט– מיועד למקרה שהאתרים פונים לקהל בינלאומי

החשיבות של תרגומים אלו מבחינה כלכלית היא לא רק בכך שהיא מונעת אי הבנות ובעיות עתידיות בין החברות לצרכן ובין החברות לעצמן, אלא גם היא מאפשרת לחברות להתאים את עצמן לניהול הבינלאומי ולרף הנדרש מהן כחברות בינלאומיות, שמשחקות במגרש אחר לגמרי.

חשוב לציין שבחלק מהמקרים לפחות, אותן חברות נדרשות לפעול כך גם בישראל, יתרה מזו ישראל חתומה, בתור מדינה, על הסכמים שונים שמחייבות את החברות שיוצאות מתוכה לנהוג על פי הכללים, למשל, בכל הקשור לפטנטים, אישורי עבודה, חוזי תוכנה וחוזים משפטיים.


לאילו שפות נהוג לתרגם?

תרגום משפטי, נדרש כמובן לשפה בה מתנהל המשפט או כל ההתדיינות המשפטית, במקרים מסוימים כגון, תרגום תקנון לשימוש (וכן אתרי אינטרנט בכלל), רצוי לתרגם אותו למספר שפות, על מנת שקהלים בכמה שיותר מדינות יוכלו לגלוש אליו.

אנחנו יכולים לראות כיצד אתרים של חברות גדולות, עוברים תרגום בהתאמה לשפות כגון, ערבית, ספרדית, אנגלית, גרמנית, צרפתית ושפות נוספוטת הן במטרה להגיע לקהלים אלו והן במטרה לעמוד בתנאים המשפטיים הנדרשים מסחר אלקטרוני, וקיום קשר אינטרנטי עם הגולשים.

נקודה מעניינת היא, כיצד בוחרים מתרגם משפטי. רוב חברות התרגום מעסיקות עורך דין  שמבצע הן תרגום משפטי וכן תרגום נוטריוני (תרגום משפטי רשמי). זאת על מנת לא להשאיר שום דבר ליד המקרה, שכן תרגום משפטי, בדומה לתרגומים מתחומים מקצועיים אחרים, דורשים איש מקצוע ולא כל אחד יכול לבצע אותם.

חברות בינלאומיות מחזיקות מחלקה משפטית שבתוכם יושבים מתרגמים משפטיים, על מנת לא להידרש כל הזמן לחברת תרגום. חשוב להזכיר שאותן חברות מקיימות סניפים ברחבי העולם, ולעיתים זול יותר להחזיק מתרגמים במשרה מלאה מאשר להעסיק חברה חיצונית לשם כך.


חברות גדולות מפעילה מחלקה בינלאומית שכוללת עורכי דין ומתרגמים.
אחרת היא עלולה למצוא את עצמה מתקשה לעמוד בתנאי החוק במדינות זרות או מחפשת אחר משרד עורכי דין שייצג אותה בעלות גבוהה יותר

---