פורום נוטריונים

שלום מנחם,
עפ"י הדין בישראל כל אדם רשאי לקבוע מי יירש את עזבונו לאחר פטירתו. כדי לקבוע מי יירש את עזבונך עליך לערוך צוואה. חוק הירושה קובע מספר אפשרויות כיצד לערוך צוואה כדין.  לשאלתך:- אתה רשאי לקבוע בצוואתך מי יהיו יורשיך וגם מה יקבל כל אחד ואחד מהם. אם תרצה כי מי מילדיך לא יירש  דבר מעזבונך, תהיה זכאי לעשות זאת אם תערוך צוואה כדין. ממליץ לך להיעזר בעו"ד שייעץ לך כיצד לערוך צוואה כדין.

שלום יאיר,
נוטריון ישראלי מוסמך עפ"י הדין הישראלי לאמת חתימת אזרח ישראלי בחו"ל בתנאי שהדין המקומי אינו אוסר זאת.  אולם, יש מחלוקת לגבי הסמכות של נוטריון או עו"ד ישראלי לאשר חתימת ישראלי על תצהיר. לפיכך, אם המסמך לגביו שאלת הוא תצהיר, על האזרח הישראלי השוהה בחו"ל לסור לקונסוליה  של ישראל  ולחתום על התצהיר בפני הקונסול.  הנימוק:- הקונסוליה של ישראל נחשבת כטריטוריה ישראלית וחלים בה כל הוראות הדין הישראלי.   

שלום רעות,
אלפי ישראלים הזקוקים לתרופות עקב מחלות כרוניות או מתמשכות לוקחים עמם במטענם האישי הנלווה תרופות שונות לרבות אינסולין ( איסולין הוא נוזלי וארוז במזרקים חד-פעמיים ).  כדי לחסוך לך קשיים או אי-הבנות עם רשויות המכס בנמל התעופה בחו"ל רצוי להצטייד במכתב של הרופא המטפל ערוך בשפה האנגלית המפרט את הצורך שלך לצרוך את התרופות שבכוונתך לקחת אתך לחו"ל. 

שלום יניב,
עפ"י החוק, הוסמכו הקונסולים של ישראל בחו"ל לתת שירותים נוטריונים לישראלים
( וגם לאזרחי מדינות אחרות ). לפיכך, תוכל לבקש מאחותך לשלוח אליך בדוא"ל נוסח של ייפוי כוח  שבו יהיו מפורטים פרטיכם ( שם, מספר זהות ומספר דרכון ישראלי ) וכן פרטיה  המלאים של אחותך ( שם, מספר תעודת זהות ורצוי אף לציין את כתובתה). רצוי אולי כי אחותך תיעזר בעו"ד או נוטריון בעריכת ייפוי הכוח.
אשתך ואתה תוכלו לגשת לקונסוליה של ישראל  במקום שהותכם  ותזדהו בפני הקונסול באמצעות דרכוניכם הישראלים. הקונסול  מוסמך לאמת את חתימותיכם על ייפוי הכוח וכמובן יגבה מכם תשלום עפ"י התקנות.  את ייפוי הכוח תצטרכו לשלוח בדואר מהיר (רצוי גם רשום) לאחותך.  בהצלחה וחג שמח.

שלום הרצל,
עפ"י הדין בישראל ( וכנראה במדינות נאורות נוספות ) רק נוטריון מוסמך לאשר נכונות  תרגום של מסמך!  תרגום של מסמך משפה אחת לאחרת יכול להיעשות ע"י כל אדם הבקיא בשתי השפות הרלבנטיות ואפילו (אולי?) ע"י  תוכנת תרגום.  אם אינך חייב להשתמש במסמך המתורגם לצרכים חוקיים או משפטיים, אינך חייב להטריד נוטריון ולשלם לו את השכר הקבוע בתקנות.  כולנו קראנו ספרים, מאמרים ואף שירים שתורגמו לעברית משפה זרה וניהננו  מקריאתם  למרות שהתרגום לא נבדק ע"י נוטריון כלשהו. תפקידו של הנוטריון איננו מחייב אותו לתרגם בפועל את המסמך!
תפקידו הוא לבדוק ולאמת את נכונות התרגום המילולי של המסמך גם אם המסמך תורגם למעשה ע"י מתורגמן או אדם כלשהו הבקיא בשתי השפות הרלבנטיות. הנוטריון אחראי לנכונות האישור שהוא מנפיק המעיד כי תוכן המסמך המתורגם  זהה לתוכן המילולי של המסמך המקורי.  

שלום חגית,
נוטריון מוסמך לאשר את חתימתו  של כל אדם ובלבד ששוכנע כי האדם שאת חתימתו הוא עומד לאמת פועל מרצון חופשי  ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה שהנוטריון עומד לאמת. בנוסף, אם האדם שהנוטריון מתבקש לאשר את חתימתו מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, הנוטריון חייב לקבל תחילה לרשותו תעודה רפואית חתומה ע"י רופא שבדק את החולה, איבחן את מחלתו ומגבלותיו  ומצא שהחולה בהכרה מלאה ובדעה צלולה, אחראי למעשיו  וכשיר לעשיית פעולה בפני נוטריון.  תאריך הנפקת התעודה הרפואית צריך להיות זהה ליום החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני. נוסח תעודת הרופא מופיע בתוספת הראשונה לתקנות הנוטריונים. אגב, במסגרת "מאושפז או מרותק למיטה" נכלל גם אדם השוהה בבית אבות סיעודי.  אם חתנך אינו יכול לחתום, ניתן להטביע על טופס ייפוי הכוח  טביעת אצבע שלו.
לבסוף, אני מאחל רפואה שלמה בהקדם לחתנך.   

שלום עו"ד אהרוני,
תקנה 12 (ד)  לתקנות הנוטריונים קובעת:- " הוצא אישור נוטריוני, לא יעשה הנוטריון ולא ירשה לאחר לעשות שינוי, ביטולאו מחיקה בו ובמסמך שלגביו ניתן האישור".  לפיכך, אם הלקוח  מבקש אימות של חתימתו על המסמך החדש, עליך לערוך אישור חדש שיאמת את חתימת הלקוח על ייפויי הכוח החדש ולגבות עבורו את השכר הנוטריוני הקבוע בדין.  
אולי למעלה מהצורך אציין כי לעניות דעתי, הבנק חייב לשפות את הלקוח בגין העלות הנוספת שהתחייבה עקב טעותו של פקיד הבנק. 

עו"ד רותם שלום ותודה רבה על תשובתך המהירה.

יציאתו של קטין לחו"ל טעונה הסכמה  מפורשת מראש של הוריו. במקרה בו הקטין היוצא  לחו"ל מלווה ע"י  מי שאינו אחד מהוריו, המלווה  צריך להצטייד באישור בכתב של הורי הקטין. הסמכות לאמת את חתימתו של אדם מוקנית עפ"י הדין לנוטריון.

שלום איריס,
אין נוסח מסוים שחייבים למלא אחריו.  ההורים רשאים להביע את הסכמתם ליציאת ילדם לחו"ל בכל  נוסח שיבחרו ובלבד שיביעו את הסכמתם באופן ברור וחד משמעי.

האם יש צורך ביפוי כוח במקרה בו קטין נוסע עם אחד מההורים (ההורים נשואים)? אם כן, האם מספיק יפוי כוח פשוט או שיש צורך ביפוי כוח נוטריוני?

שלום,
לפי מיטב ידיעתי במקרה שההורים נשואים וגרים יחדיו אין שום מניעה כי הקטין יצא לחו"ל עם אחד מהוריו. לפיכך, די במכתב הסכמה של ההורה השני שבו תובע הסכמתו המפורשת ליציאת הקטין לחו"ל בלוויית ההורה השני. אמנם, עפ"י הדין "היבש" אימות החתימה של ההורה שייתן את הסכמתו טעון אישור נוטריוני. אולם למיטב ידיעתי "משטרת הגבולות"  אינה מקפידה בעניין זה.

שלום עמית,
לא אוכל להתחייב לגבי הדרישות הצפויות של שלטונות מדינה זרה.  ברור כי קיים  "סיכון"  שיידרש אישור  של האפוטרופוסים  הטבעיים של הקטין  = הוריו של הקטין. לפיכך, מומלץ להצטייד באישור הסכמת ההורים ליציאת ילדם\ילדיהם  לחו"ל. 

האם במידה וידרש הצגת יפוי כח בחו"ל יהיה צורך בעותק נוסף בשפה זרה (אנגלית וכד') ?

שלום אילנית,
אישור נוטריוני  שהונפק ע"י נוטריון ישראלי כדי שיעשה בו שימוש בחו"ל צריך להיות בשפה מובנת לרשויות במדינת היעד. עפ"י רוב  אישור כזה יתקבל גם אם  המסמך והאישור יהיו בשפה האנגלית. בכל מקרה כאמור לעיל, על האישור הנוטריוני חייבת להיות מוטבעת גם חותמת אפוסטילה. חותמת אפוסטילה מאשרת כי הנוטריון  שחתם על האישור אכן מוסמך עפ"י הדין בישראל להנפיק אישורים נוטריונים. את חותמת  האפוסטילה ניתן להוסיף לאישור בבתי המשפט ברחבי הארץ. 

האם יש נוסח כלשהוא שאפשר לראות?
הבת שלי אמורה לנסוע עם משלחת ואשמח לקבל עותק כדי לראות על מה עלי לחתום. מבינה שבכל מקרה אין לזה ערך ללא חותמת נוטריון
תודה רבה

שלום עמית,
התשובה היא:- כן!!!

הקטין עושה 18 שבועיים לאחר הטיסה לחול וטסה עם אחותה. האם צריך אישור הורים? אם כן האם חייב אישור נוטריון?

כאשר הילד נוסע לחול עם הסבא והסבתא, ובמידה וההורים נשואים,
האם נדרש אימות חתימה של שני ההורים או שמספיק אישור חתימה אחד?

שלום מיכל,
האפוטרופוסים הטבעיים של הילד הם  הוריו. כדי להסיר כל ספק, רצוי  שעל מכתב ההסכמה יחתמו שני הוריו של הילד.  בדרך כלל הרשויות מקפידות יותר כאשר הילד הוא  בשנותיו הראשונות. 

שלום,
אני מניח מניסיוני כי שם האם של התינוקת רשום בדרכונה של התינוקת. לפיכך,גם אם שם משפחתה של התינוקת זהה לשם האב ולא לשם משפחתה של האם, סביר כי לא יהיה ספק לגבי הקשר של האם לביתה התינוקת. כדי להסיר כל ספק, רצוי כי האב יחתום על מכתב הסכמה לנסיעת הבת לחו"ל  בלוויית האם.   עדיף, כמובן, כי האב יחתום על המכתב בפני עו"ד או נוטריון כדי למנוע כל ספק כי זו אכן חתימתו.  כמו כן, רצוי כי מכתב ההסכמה יערך הן בעברית והן באוקראינית או רוסית.

המון תודה על המענה המהיר. האם מכתב בעברית + מתורגם מעו"ד גם יתפוס כהוכחה ויספק ביציאה מהארץ ובחזרה לארץ משדה תעופה אוקראינה ? או שחייב מסמך רישמי מנוטריון עם כל החתימות הרישמיות?!

שלום אור,
תשובתי הקודמת התייחסה לנוהל בנתב"ג. אינני מתיימר לדעת את הנהלים בנמלי התעופה באוקראינה. תשובתי התבססה על היגיון וניסיון בנושא שאלתך. אני משער כי אם יהיה ברשותך מכתב מכתב חתום ומאומת של אבי התינוקת בעברית וכן עותק שלו באוקראינית או רוסית  הוא יכובד ע"י הרשויות באוקראינה. אם יש לך ספק את יכולה לנסות לברר את העניין בקונסוליה של אוקראינה בתל אביב. אני מאחל לכן נסיעה מוצלחת ומהנה.

שלום מושון,
עפ"י הנתונים שפירטת בפנייתך הדירה הייתה בבעלות משותפת של אב המשפחה      ( להלן:- "המוריש" ) ואלמנתו. לפיכך, חלקו של  המוריש בדירה עבר ליורשיו. האלמנה זכאית לרשת את תכולת משק הבית המשותף ומחצית של כל רכושו של המוריש. ילדיו של המוריש זכאים לרשת מחצית מכל נכסיו של המוריש פרט לתכולת משק הבית המשותף. 
האלמנה שהייתה גם בחייו של המוריש בעלים של מחצית הדירה, ירשה מהמוריש מחצית מחלקו בדירה והיא עתה בעלים של 3/4 של הדירה. ילדי המוריש ירשו 1/4 של הדירה בחלקים שווים ביניהם. 
אם מישהו מהיורשים רוצה למכור את חלקו בדירה עליו לפנות לכל הבעלים של הדירה ולבקש מהם לפרק את השיתוף בדירה. פירוק השיתוף יכול להיעשות בדרך של מכירת הדירה לצד שלישי וחלוקת התמורה שתתקבל בין כל הבעלים עפ"י חלקם היחסי בדירה  או מכירת זכויותיו של יורש בדירה לשותפיו בבעלות בדירה. 

בהיעדר הסכמה בין הבעלים המשותפים בדירה זכאי כל מי שיבקש לפרק את השיתוף לעתור לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש צו לפירוק השיתוף. בדרך כלל בית המשפט יעתר לתביעה לפירוק השיתוף בדירה ע"י מכירתה לצד ג' או למכירת  חלקם של התובעים לקבל את שווי חלקם בדירה ליתר בעלי הזכויות בדירה עפ"י הערכת שמאי מקרקעין.   

שלום אפי,
ראשית שאלתך אינה קשורה לתחום בו עוסק אתר זה.  שאלתך קשורה לדיני משפחה ובמיוחד לדיני ירושה. כדי להשיב באחריות לשאלתך חייבים לקרוא בעיון את הוראות הצווואה שבה הוענקה לך זכות  המגורים בדירה. הרשות לגור בדירה אינה מזכה אותך בהכרח להשכיר את הדירה לצד ג' ולגבות את דמי השכירות. 

שלום נוי,
צוואה היא רכושו הבלעדי של המוריש. המוריש רשאי לשנות את הוראות צוואתו כל אימת שיחפוץ בכך ובלבד שהוא כשיר לכל פעולה משפטית.  עפ"י הדין בישראל, אף אחד ואפילו קרוביו של המוריש אינו בעל זכות מוקנית  לרשת את המוריש בניגוד לרצונו של המוריש.  לשאלתך, אין לך זכות לברר או לדעת מה בכוונת סבך לעשות ברכושו בין בחייו ובין לאחר פטירתו.

שלום,
לא ניתן לייעץ לך בלי לעיין בייפוי הכוח ולבחון אותו ברצינות  ובכובד ראש. עקרונית ייפוי כוח  שניתן להבטחת זכויות של צד ג'  או של השלוח עצמו  הוא בלתי חוזר  והשולח אינו רשאי לבטל אותו אלא אם כן  יוכח  כי הוא ניתן עקב טעות או תרמית או עושק או אם יוכח כי השלוח (מיופה הכוח ) או צד ג' הפרו תנאי יסודי בהתקשרות של השולח עם צד ג' או השלוח. 
כדי לייעץ לך צריך לברר את כל העובדות הרלבנטיות הקשורות להתקשרות בין הצדדים וזאת בנוסף לבחינת ייפוי הכוח עצמו.  מה שיקבע זה לא כותרת המסמך אלא העובדות המהותיות הנ"ל.
לפיכך, אני מציע לך להתייעץ עם עו"ד מיומן ומנוסה הבקיא בדין האזרחי ובמיוחד בדיני חוזים ודיני השליחות. 

עו"ד דניאל 
תודה רבה על תשובתך המפורטת 
מבחינה מהותית
אכן הודיע צד ג' שיפר הפרה יסודית את ההסכם שכן אינו יכול לעמודבתמורה שהבטיח כלומר אינו יכול לעמוד בהסכם ומכך אני מסיק שמאחר וההשלוח יודע בודאות  שהחוזה לא יקויים ע"י צד ג' אינו רשאי להשתמש ביפוי כח . 


לגבי ההיבט הפורמלי אבקש לודא שהבנתי נכון
מתשובתך אני למד כי  היפוי כח אינו פסול רק בגלל שרשום נוטריוני ואינו כזה ובכך הוא מעין הטעיה  .
ואינו פסול למתן הרשאה לפעולות חוזיות במקרקעין למרות שאינו נוטריוני  ( מעבר לרישום בטאבו וייצוג בנושא מיסוי וכו' )  
ואינו פסול בגלל שאין שום חתימה  על אף דף מתוך 5 הדפים הראשונים רק דפוס ואין ראיה שאילה אכן הדפים שצורפו לחתימה ולכן אין ראיה לכאורה שהחותמים בכלל יכלו לקרוא את הדפים הללו (לי  ברור שלא קראו ולא הבינו אבל אין אפילו ראיה שהיו אמורים לקרוא אותם ) .
בתודה מראש  
מוני

שלום,
ייפוי כוח הנדרש לצורך ביצוע עסקה במקרקעין בישראל חייב להיות חוקי עפ"י הדין הישראלי ואם הוא נחתם בחו"ל הוא חייב להיות חוקי גם עפ"י הדין במדינה בה הוא נחתם. 
כמו כן, על מיופה הכוח הפועל  עפ"י ייפוי כוח כללי או ייפוי כוח ספציפי שאינו בלתי חוזר להוכיח כי ייפויי הכוח הוא בתוקף בעת עשיית העסקה. כלומר, להוכיח גם כי השולח ( מייפה הכוח) הוא בחיים, הוא כשיר לבצע את העסקה וכן כי ייפויי הכוח לא בוטל. 
בנוסף, כל מי שמבצע עסקה במקרקעין חייב להצהיר על העסקה בפני רשות המיסים. כלומר, לחתום על תצהיר המאמת את  כל  פרטי העסקה. רשות המיסים אינה מקבלת תצהירים של מיופה הכוח. על תצהיר בחו"ל ניתן לחתום רק בפני נציג קונסולרי של ישראל בחו"ל בקונסוליה כלשהי של ישראל. 
לאור האמור לעיל, על בעלי המקרקעין המבקש לבצע עסקה במקרקעין בישראל להגיע אישית לקונסוליה במדינת שהותו או להגיע לישראל. 

שלום אבי,
לצערנו, לא תוכל "לחלץ" מהבנק את חלקך בעיזבון ללא הסכמה בכתב של כל היורשים.  הסיבה לכך היא הוראת החוק המאפשרת ליורשים לחלק את העיזבון ביניהם ככל שיוסכם ביניהם. היורשים יכולים לתת את הסכמתם בכתב גם באמצעות חתימותיהם בסניפים שונים של הבנק ואף באמצעות ייפוי כוח נוטריונים שבהם הם יסמיכו מישהו מטעמם לחתום בשמם ובמקומם על מסמכי הבנק.  דרך אחרת שהיא לא מעשית בהתחשב בגובה העיזבון שכן היא יקרה מדיי היא מינוי מנהל עיזבון שיוסמך למשוך את הכסף מהבנק ולחלקו בין היורשים. אולם, כאמור, דרך זו היא יקרה וכן לא מעשית. עליך לקבל מהבנק את הטפסים ולדאוג כי כל היורשים יגיעו לאחד מסניפי הבנק ולחתום שם בפני מורשה חתימה של הבנק על הסכמתם לחלוקת הפיקדון בהתאם לחלקם בעיזבון או שכולם יחתמו על מסמך ההסכמה בפני נוטריון שיאמת את חתימותיהם.  

לום, לפי מיטב ידיעתי אין הוראות בחוק  באיזו שפה  צריך לנסח את  מכתב ההסכמה  של הוריו  של קטין ליציאתו מהארץ .  ברור  שמכתב בעברית יספק  את  בקרי הגבול בנתב"ג.  ברם, מאחר ויתכן שתידרשו להציג את האישור גם  בחו"ל , רצוי שמכתב  ההסכמה ינוסח באנגלית שלמיטב ידיעתי היא השפה  הבינלאומית  השגורה  במעברי הגבול  במרבית מדינות העולם.  

שלום,
כדי לענות תשובה אחראית ומוסמכת לשאלותיך, חייבים לברר את לוחות הזמנים הרלבנטים. מתי נפטר האב? מתי הוגשה הבקשה למתן צו קיום לצוואת האב? כמו כן, מתעוררות שאלות נוספות המחייבות בירור.  
שאלתך היא מתחום דיני הירושה ולא רלבטית לדיני הנוטריונים שבהם עוסק פורום זה. 
אני ממליץ לך לפנות לעו"ד המתמחה בדיני ירושה להתייעצות רצינית. עליך להביא לידיעת עוה"ד את כל העובדות הרלבנטיות לרבות  כל המועדים הרלבנטים.