פורום נוטריונים

יציאתו של קטין לחו"ל טעונה הסכמה  מפורשת מראש של הוריו. במקרה בו הקטין היוצא  לחו"ל מלווה ע"י  מי שאינו אחד מהוריו, המלווה  צריך להצטייד באישור בכתב של הורי הקטין. הסמכות לאמת את חתימתו של אדם מוקנית עפ"י הדין לנוטריון.

שלום איריס,
אין נוסח מסוים שחייבים למלא אחריו.  ההורים רשאים להביע את הסכמתם ליציאת ילדם לחו"ל בכל  נוסח שיבחרו ובלבד שיביעו את הסכמתם באופן ברור וחד משמעי.

האם יש צורך ביפוי כוח במקרה בו קטין נוסע עם אחד מההורים (ההורים נשואים)? אם כן, האם מספיק יפוי כוח פשוט או שיש צורך ביפוי כוח נוטריוני?

שלום,
לפי מיטב ידיעתי במקרה שההורים נשואים וגרים יחדיו אין שום מניעה כי הקטין יצא לחו"ל עם אחד מהוריו. לפיכך, די במכתב הסכמה של ההורה השני שבו תובע הסכמתו המפורשת ליציאת הקטין לחו"ל בלוויית ההורה השני. אמנם, עפ"י הדין "היבש" אימות החתימה של ההורה שייתן את הסכמתו טעון אישור נוטריוני. אולם למיטב ידיעתי "משטרת הגבולות"  אינה מקפידה בעניין זה.

שלום עמית,
לא אוכל להתחייב לגבי הדרישות הצפויות של שלטונות מדינה זרה.  ברור כי קיים  "סיכון"  שיידרש אישור  של האפוטרופוסים  הטבעיים של הקטין  = הוריו של הקטין. לפיכך, מומלץ להצטייד באישור הסכמת ההורים ליציאת ילדם\ילדיהם  לחו"ל. 

האם במידה וידרש הצגת יפוי כח בחו"ל יהיה צורך בעותק נוסף בשפה זרה (אנגלית וכד') ?

שלום אילנית,
אישור נוטריוני  שהונפק ע"י נוטריון ישראלי כדי שיעשה בו שימוש בחו"ל צריך להיות בשפה מובנת לרשויות במדינת היעד. עפ"י רוב  אישור כזה יתקבל גם אם  המסמך והאישור יהיו בשפה האנגלית. בכל מקרה כאמור לעיל, על האישור הנוטריוני חייבת להיות מוטבעת גם חותמת אפוסטילה. חותמת אפוסטילה מאשרת כי הנוטריון  שחתם על האישור אכן מוסמך עפ"י הדין בישראל להנפיק אישורים נוטריונים. את חותמת  האפוסטילה ניתן להוסיף לאישור בבתי המשפט ברחבי הארץ. 

הקטין עושה 18 שבועיים לאחר הטיסה לחול וטסה עם אחותה. האם צריך אישור הורים? אם כן האם חייב אישור נוטריון?

כאשר הילד נוסע לחול עם הסבא והסבתא, ובמידה וההורים נשואים,
האם נדרש אימות חתימה של שני ההורים או שמספיק אישור חתימה אחד?

שלום מיכל,
האפוטרופוסים הטבעיים של הילד הם  הוריו. כדי להסיר כל ספק, רצוי  שעל מכתב ההסכמה יחתמו שני הוריו של הילד.  בדרך כלל הרשויות מקפידות יותר כאשר הילד הוא  בשנותיו הראשונות. 

שלום,
אני מניח מניסיוני כי שם האם של התינוקת רשום בדרכונה של התינוקת. לפיכך,גם אם שם משפחתה של התינוקת זהה לשם האב ולא לשם משפחתה של האם, סביר כי לא יהיה ספק לגבי הקשר של האם לביתה התינוקת. כדי להסיר כל ספק, רצוי כי האב יחתום על מכתב הסכמה לנסיעת הבת לחו"ל  בלוויית האם.   עדיף, כמובן, כי האב יחתום על המכתב בפני עו"ד או נוטריון כדי למנוע כל ספק כי זו אכן חתימתו.  כמו כן, רצוי כי מכתב ההסכמה יערך הן בעברית והן באוקראינית או רוסית.

המון תודה על המענה המהיר. האם מכתב בעברית + מתורגם מעו"ד גם יתפוס כהוכחה ויספק ביציאה מהארץ ובחזרה לארץ משדה תעופה אוקראינה ? או שחייב מסמך רישמי מנוטריון עם כל החתימות הרישמיות?!

שלום אור,
תשובתי הקודמת התייחסה לנוהל בנתב"ג. אינני מתיימר לדעת את הנהלים בנמלי התעופה באוקראינה. תשובתי התבססה על היגיון וניסיון בנושא שאלתך. אני משער כי אם יהיה ברשותך מכתב מכתב חתום ומאומת של אבי התינוקת בעברית וכן עותק שלו באוקראינית או רוסית  הוא יכובד ע"י הרשויות באוקראינה. אם יש לך ספק את יכולה לנסות לברר את העניין בקונסוליה של אוקראינה בתל אביב. אני מאחל לכן נסיעה מוצלחת ומהנה.

שלום מושון,
עפ"י הנתונים שפירטת בפנייתך הדירה הייתה בבעלות משותפת של אב המשפחה      ( להלן:- "המוריש" ) ואלמנתו. לפיכך, חלקו של  המוריש בדירה עבר ליורשיו. האלמנה זכאית לרשת את תכולת משק הבית המשותף ומחצית של כל רכושו של המוריש. ילדיו של המוריש זכאים לרשת מחצית מכל נכסיו של המוריש פרט לתכולת משק הבית המשותף. 
האלמנה שהייתה גם בחייו של המוריש בעלים של מחצית הדירה, ירשה מהמוריש מחצית מחלקו בדירה והיא עתה בעלים של 3/4 של הדירה. ילדי המוריש ירשו 1/4 של הדירה בחלקים שווים ביניהם. 
אם מישהו מהיורשים רוצה למכור את חלקו בדירה עליו לפנות לכל הבעלים של הדירה ולבקש מהם לפרק את השיתוף בדירה. פירוק השיתוף יכול להיעשות בדרך של מכירת הדירה לצד שלישי וחלוקת התמורה שתתקבל בין כל הבעלים עפ"י חלקם היחסי בדירה  או מכירת זכויותיו של יורש בדירה לשותפיו בבעלות בדירה. 

בהיעדר הסכמה בין הבעלים המשותפים בדירה זכאי כל מי שיבקש לפרק את השיתוף לעתור לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש צו לפירוק השיתוף. בדרך כלל בית המשפט יעתר לתביעה לפירוק השיתוף בדירה ע"י מכירתה לצד ג' או למכירת  חלקם של התובעים לקבל את שווי חלקם בדירה ליתר בעלי הזכויות בדירה עפ"י הערכת שמאי מקרקעין.   

שלום אפי,
ראשית שאלתך אינה קשורה לתחום בו עוסק אתר זה.  שאלתך קשורה לדיני משפחה ובמיוחד לדיני ירושה. כדי להשיב באחריות לשאלתך חייבים לקרוא בעיון את הוראות הצווואה שבה הוענקה לך זכות  המגורים בדירה. הרשות לגור בדירה אינה מזכה אותך בהכרח להשכיר את הדירה לצד ג' ולגבות את דמי השכירות. 

שלום נוי,
צוואה היא רכושו הבלעדי של המוריש. המוריש רשאי לשנות את הוראות צוואתו כל אימת שיחפוץ בכך ובלבד שהוא כשיר לכל פעולה משפטית.  עפ"י הדין בישראל, אף אחד ואפילו קרוביו של המוריש אינו בעל זכות מוקנית  לרשת את המוריש בניגוד לרצונו של המוריש.  לשאלתך, אין לך זכות לברר או לדעת מה בכוונת סבך לעשות ברכושו בין בחייו ובין לאחר פטירתו.

שלום,
לא ניתן לייעץ לך בלי לעיין בייפוי הכוח ולבחון אותו ברצינות  ובכובד ראש. עקרונית ייפוי כוח  שניתן להבטחת זכויות של צד ג'  או של השלוח עצמו  הוא בלתי חוזר  והשולח אינו רשאי לבטל אותו אלא אם כן  יוכח  כי הוא ניתן עקב טעות או תרמית או עושק או אם יוכח כי השלוח (מיופה הכוח ) או צד ג' הפרו תנאי יסודי בהתקשרות של השולח עם צד ג' או השלוח. 
כדי לייעץ לך צריך לברר את כל העובדות הרלבנטיות הקשורות להתקשרות בין הצדדים וזאת בנוסף לבחינת ייפוי הכוח עצמו.  מה שיקבע זה לא כותרת המסמך אלא העובדות המהותיות הנ"ל.
לפיכך, אני מציע לך להתייעץ עם עו"ד מיומן ומנוסה הבקיא בדין האזרחי ובמיוחד בדיני חוזים ודיני השליחות. 

עו"ד דניאל 
תודה רבה על תשובתך המפורטת 
מבחינה מהותית
אכן הודיע צד ג' שיפר הפרה יסודית את ההסכם שכן אינו יכול לעמודבתמורה שהבטיח כלומר אינו יכול לעמוד בהסכם ומכך אני מסיק שמאחר וההשלוח יודע בודאות  שהחוזה לא יקויים ע"י צד ג' אינו רשאי להשתמש ביפוי כח . 


לגבי ההיבט הפורמלי אבקש לודא שהבנתי נכון
מתשובתך אני למד כי  היפוי כח אינו פסול רק בגלל שרשום נוטריוני ואינו כזה ובכך הוא מעין הטעיה  .
ואינו פסול למתן הרשאה לפעולות חוזיות במקרקעין למרות שאינו נוטריוני  ( מעבר לרישום בטאבו וייצוג בנושא מיסוי וכו' )  
ואינו פסול בגלל שאין שום חתימה  על אף דף מתוך 5 הדפים הראשונים רק דפוס ואין ראיה שאילה אכן הדפים שצורפו לחתימה ולכן אין ראיה לכאורה שהחותמים בכלל יכלו לקרוא את הדפים הללו (לי  ברור שלא קראו ולא הבינו אבל אין אפילו ראיה שהיו אמורים לקרוא אותם ) .
בתודה מראש  
מוני

שלום,
ייפוי כוח הנדרש לצורך ביצוע עסקה במקרקעין בישראל חייב להיות חוקי עפ"י הדין הישראלי ואם הוא נחתם בחו"ל הוא חייב להיות חוקי גם עפ"י הדין במדינה בה הוא נחתם. 
כמו כן, על מיופה הכוח הפועל  עפ"י ייפוי כוח כללי או ייפוי כוח ספציפי שאינו בלתי חוזר להוכיח כי ייפויי הכוח הוא בתוקף בעת עשיית העסקה. כלומר, להוכיח גם כי השולח ( מייפה הכוח) הוא בחיים, הוא כשיר לבצע את העסקה וכן כי ייפויי הכוח לא בוטל. 
בנוסף, כל מי שמבצע עסקה במקרקעין חייב להצהיר על העסקה בפני רשות המיסים. כלומר, לחתום על תצהיר המאמת את  כל  פרטי העסקה. רשות המיסים אינה מקבלת תצהירים של מיופה הכוח. על תצהיר בחו"ל ניתן לחתום רק בפני נציג קונסולרי של ישראל בחו"ל בקונסוליה כלשהי של ישראל. 
לאור האמור לעיל, על בעלי המקרקעין המבקש לבצע עסקה במקרקעין בישראל להגיע אישית לקונסוליה במדינת שהותו או להגיע לישראל. 

שלום אבי,
לצערנו, לא תוכל "לחלץ" מהבנק את חלקך בעיזבון ללא הסכמה בכתב של כל היורשים.  הסיבה לכך היא הוראת החוק המאפשרת ליורשים לחלק את העיזבון ביניהם ככל שיוסכם ביניהם. היורשים יכולים לתת את הסכמתם בכתב גם באמצעות חתימותיהם בסניפים שונים של הבנק ואף באמצעות ייפוי כוח נוטריונים שבהם הם יסמיכו מישהו מטעמם לחתום בשמם ובמקומם על מסמכי הבנק.  דרך אחרת שהיא לא מעשית בהתחשב בגובה העיזבון שכן היא יקרה מדיי היא מינוי מנהל עיזבון שיוסמך למשוך את הכסף מהבנק ולחלקו בין היורשים. אולם, כאמור, דרך זו היא יקרה וכן לא מעשית. עליך לקבל מהבנק את הטפסים ולדאוג כי כל היורשים יגיעו לאחד מסניפי הבנק ולחתום שם בפני מורשה חתימה של הבנק על הסכמתם לחלוקת הפיקדון בהתאם לחלקם בעיזבון או שכולם יחתמו על מסמך ההסכמה בפני נוטריון שיאמת את חתימותיהם.  

לום, לפי מיטב ידיעתי אין הוראות בחוק  באיזו שפה  צריך לנסח את  מכתב ההסכמה  של הוריו  של קטין ליציאתו מהארץ .  ברור  שמכתב בעברית יספק  את  בקרי הגבול בנתב"ג.  ברם, מאחר ויתכן שתידרשו להציג את האישור גם  בחו"ל , רצוי שמכתב  ההסכמה ינוסח באנגלית שלמיטב ידיעתי היא השפה  הבינלאומית  השגורה  במעברי הגבול  במרבית מדינות העולם.  

שלום,
כדי לענות תשובה אחראית ומוסמכת לשאלותיך, חייבים לברר את לוחות הזמנים הרלבנטים. מתי נפטר האב? מתי הוגשה הבקשה למתן צו קיום לצוואת האב? כמו כן, מתעוררות שאלות נוספות המחייבות בירור.  
שאלתך היא מתחום דיני הירושה ולא רלבטית לדיני הנוטריונים שבהם עוסק פורום זה. 
אני ממליץ לך לפנות לעו"ד המתמחה בדיני ירושה להתייעצות רצינית. עליך להביא לידיעת עוה"ד את כל העובדות הרלבנטיות לרבות  כל המועדים הרלבנטים. 

שלום,
ההורים של קטין הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו עפ:י החוק!  זאת ללא כל קשר לשאלה אם הם נשואים זה לזו. אם דרושה הוכחה כי ההורים נשואים זה לזו, ניתן להוכיח עובדה זו הן בתמצית רישום של ההורים שניתן לבקש מלשכת מינהל האוכלוסין של משרד הפנים והן באמצעות תעודות הזהות של ההורים שבהן מצוין של בן הזוג. 
בהצלחה!

תודה רבה לתגובה. 

האם באותו תמצית רישום כתוב שאנחנו גם האחראים על הילדים? אף על פי שאנחנו נשויים זה לא אומר שאנחנו לא איבדנו איכשהו את האפוטרופוס-יות על הילדים.

התקשרתי אתמול למשרד הפנים ושאלתי את השאלה הזו, ולפחות לנציגת השירות שדיברתי איתה לא היה שמץ של מושג מה אני מחפש. כי כמו שאמרת זה מצב הדי-פולט.

לגבי תעודת זהות - שם אכן כתוב הילדים. האם זה אומר שהם הילדים שלי לפי חוק או שגם הם באחראיותי?

הוריו של קטין הם אפוטרופוסיו עפ"י החוק. לפיכך אין צורך בשום אישור  נוסף זולת מסמכי הזיהוי של ההורים שבהם רשומים פרטיהם של כל ילדיהם. אין צורך בשום הוכחה נוספת כשם שאדם לא נדרש להוכיח חפות שכן יש חזקה שכל אדם הוא חף מפשע אלא אם הוכחה אשמתו בבית משפט ונין פסק דין שהרשיע אותו בביצוע עבירה. 
די בכך שתציגו מסמך רשמי שבו רשום הקטין כילד שלכם ( תעודת זהות או תמצית פרטים אישיים או תעודת לידה). 

האב הוא אחד האפוטרופוסים של הקטינה  אלא אם כן בית משפט החליט  לשלול את אפוטרופוסותו על בתו הקטינה.  אם ניתן לקבל את אישורו בכתב, מה טוב. 
אם האם היא המשמורנית היחידה של הקטינה מכח הסכם או החלטה של בית המשפט, יתכן כי לא תידרש הסכמתו של האב ליציאתה של הקטינה לחו"ל. בכל מקרה, ניתן לקבל אישור של בית המשפט  ליציאת הקטינה לחו"ל במקום אישורו של האב.

שלום,   סעיף 10 של חוק הנוטריונים קובע:-

איסור השימוש בסמכות לטובת קרובים

10.   (א)  לא ישתמש נוטריון בסמכות מסמכויותיו בענין של עצמו, של קרובו, של שותפו, של עובדו או של תאגיד שהוא בשליטתו.

           (ב)  לענין סעיף זה, "קרוב" של הנוטריון –

(1)   בן זוג;

(2)   הורה, הורה הורה, הורה בן-זוג, צאצא, צאצא בן-זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה;

שלום, לפי מיטב ידיעתי אין הוראות בחוק  באיזו שפה  צריך לנסח את  מכתב ההסכמה  של הוריו  של קטין ליציאתו מהארץ בלוויית  סביו.  ברור  שמכתב בעברית יספק  את  בקרי הגבול בנתב"ג.  ברם, מאחר ויתכן שתידרשו להציג את האישור גם  בחו"ל , רצוי שמכתב  ההסכמה ינוסח באנגלית שלמיטב ידיעתי היא השפה  הבינלאומית  השגורה  במעברי הגבול  במרבית מדינות העולם.  

שלום אלון,
רק נוטריון מוסמך עפ"י החוק לאמת חתימה  על מסמך כלשהו לרבות ייפוי כוח.  לכלל זה יש רק חריג אחד. עפ"י סעיף 91 של חוק לשכת עוה"ד, עו"ד מוסמך  לאמת  רק חתימה של לקוח שלו  על ייפוי כוח המסמיך את עורך הדין  לייצ ג בתחום הפעולות שיוחדו  עפ"י החוק הנ"ל  לעורכי דין.
לא כל עו"ד הוא נוטריון.  עו"ד המבקש לכהן כנוטריון חייב לעבור  הכשרה  ולעמוד בתנאים נוספים.   

שלום שלמה,
אם  רצונך לחתום בישראל על ייפוי כוח  שיסמיך אדם  אחר כלשהו , אני ממליץ לך לחתום עליו  בפני נוטריון  ישראלי.  הואיל וייפוי הכוח מיועד לשימוש בחו"ל, צריך  להחתים את האישור הנוטריוני  גם בחותמת אפוסטיל בבית המשפט שבמחוז שיפוטו נמצא משרדו של  הנוטריון.  אינני  רואה סיבה כלשהי לסור לקונסוליה של ארה"ב לצורך  אימות  חתימתך על ייפוי הכוח.